IYS on Facebookצור קשראודות איש טיוליםניווט GPSגלריית תמונותמועדון מטייליםמסלולי טיולמבצעי חבילות חולמבצעים וחבילות טיוליםמחירון טיולי ג'יפים
            מסלולי טיולים

מסלולים נוספים

נחל אלכסנדר

נחל דליות תחתון (מג'רסה)

נחל חזורי

מניצנים הישנה לדיונה הגדולה באשדוד

פארק קנדה מסלול פחות מוכר

המכתש הגדול

רמת הגולן תצפיות סביב לה

המכתש הגדול

והפעם נדרים לנגב לכיוון אזור המכתש הגדול, האתר הראשון שניכנס אליו יהיה גן לאומי "ממשית" של הרשות הגנים הלאומיים,
ניסע על כביש מספר 25 (באר שבע -צומת הערבה) כשישה ק"מ דרומית מזרחית
לדימונה שלט כתום יכוון אותנו ימינה (דרומה) ל"גן לאומי ממשית".

ממשית (כורנוב)- עיר נבטית קדומה השוכנת על אחד הנתיבים של דרך הבשמים.
בממשית התפצלה הדרך לערבה, דרך מעלה העקרבים ותמרה(מזוהה עם אזור עין חצבה
של היום) ולים המלח דרך מצד תמר , מעלה תמר, מעלה פרס.
בממשית מזהים את העיר ממפיס שמוזכרת במפת מדבא(פסיפס שנמצא בעבר הירדן
שמתאר את ארץ ישראל בתקופה הביזנטית).
לראשונה הוקם כאן ישוב קבע בתקופה הנבטית התיכונה - סוף המאה הראשונה לפנה"ס.
רוב בניני העיר הוקמו בתקופה הנבטית המאוחרת במאה השניה לספירה , בנינים אלה התאפיינו
בבניה פרטית גדולה ויפה.
בתקופה הרומית המאוחרת במאות 3-4 לספירה העיר הייתה עדיין בשימוש ואף הוקמה חומה, צורת
בניית החומה מעידה שלא היה צורך בחומה חזקה כנגד צבאות אלא יותר כמעין גדר לצורך תחושת
ביטחון ולצורך מניעת כניסת הנוודים שהתגוררו בסביבות העיר.
בתקופה הביזנטית במאה הרביעית לספירה נבנו שתי הכנסיות שהיו בשימוש עד לכיבוש הערבי
במאה השביעית לספירה - עם כיבוש זה חדלה העיר מלהתקיים.
בשנת 1936 הקימו שלטונות המנדט הבריטי משטרת רוכבים מדברית במטרה לפקח על
תנועת הבדואים, ומניעת טיולים של יהודים באזורי הנגב.
בעיר וסביבותיה מצויים מתקנים רבים לאגירת מים: תעלות, בורות ו



לחץ לגודל מלא
הסכר העתיק-נחל ממשית





לחץ לגודל מלא
הצפרדע- מעלה העקרבים(נגב)





לחץ לגודל מלא
עין צין-נחל צין


בולטים במיוחד בורות המים שליד המבנים הגדולים והכנסיות, מול העיר נבנו מתקנים לאגירת
סחף לעיבוד חקלאי ולאגירת מים , הגדולים שבהם שלושת הסכרים שבנו הנבטים
על נחל ממשית , הסכר האחרון שרד ושופץ בתקופת המנדט וכן נבנה בתקופה זו סכר נוסף.

נצא מממשית לכביש מספר 25 נפנה ימינה (מזרחה) לצומת 2)םתור ק"מ), בצומת רותם נפנה ימינה
לכביש מספר 206 (דרומה) לאחר כתשעה ק"מ נגיע לכניסה למכתש הגדול(חתירה).

המכתש הגדול - מכתש חתירה- מכתש אליפטי השני בגודלו במכתשי הנגב אורך
המכתש 14-כ ק"מ רוחבו 5-כ ק"מ עומקו היחסי הממוצע 250 מ' , עומקו היחסי המרבי 410 מ'.
התפתחות המכתש מתחילה בראש קמר א - סימטרי. הלחץ בראש הקמר יוצר סדק בשכבות הגיר הקשות
, המים חודרים דרך הסדק שנוצר בשיא הקמר מעמיקים אותו ומרחיבים אותו
עד שהסדק מגיע לגרעין של אבן החול הנובית שבלב הקמר (יש ליזכור שבעבר האזור היה גשום
בהרבה מאשר בימנו) . מהשלב הזה מואצת פעולת סחיפת המים בתוך אבן החול
והם יוצרים עמקים דמויי קערה עגולה או אליפטית .
בקערת המכתש הקירות בנויים מגיר קשה ובסיסיהם אבן חול נובית רכה.
לאורך קו חולשה או סדק באגפו התלול של הרכס מתפתח ערוץ נחל היוצא מתחום קערת המכתש אל
מחוץ למבנה הגיאולוגי של המכתש ודרכו מתנקזים חומרי הסלע הבלויים
אל מחוץ למכתש . לנחל המנקז את המכתש יש שער מוצא אופייני בצורת האות
האנגלית V.
צורת נוף אופיינית נוספת למכתשים הם משולשי הסלע הענקיים הדבוקים לאגפו התלול של קמר
המכתש, משולשים אלה מכונים מצלעות והם תוצר של בליה וסחיפה של שכבות הגיר העליונה
המכסה על אגפו התלול של מבנה המכתש.
עמוד המסלע הנחשף במכתש מלמעלה למטה: על שפת המכתש סלעי גיר קשה מגיל טורון
90-כ) מליון שנה) מתחתיו גיל קנומן 100-כ) מליון שנה) מאופיין בעיקר בסלעי קירטון
וחוואר רכים וכן בדולמיט קשה.
מתחת לקנומן שוכנת אבן החול הנובית מתקופת הקרטיקון התחתון 135-כ) מליון שנים)
ומתחתיו המסלע העתיק ביותר מגיל היורה (כ-081מליון שנים).
בתוך המכתש מצוי מחשוף עשיר של מאובנים (אלמוגים , חבצלות ים , קווצי עור) מתקופת היורה.
בקירות המכתש יש מאובנים מתקופות אחרות.
המילה "מכתש" נכנסה למינוח הגיאולוגי הבין לאומי היות והתופעה היא תופעה ייחודית
בארץ.

מהמכתש נחזור לכביש שאיתו הגענו (מספר 602) נחזור צפונה כשלושה ק"מ נפנה ימינה
מזרחה (בשלט לכיוון מעלה העקרבים) כביש מספר 722.
אנחנו נוסעים כרגע בכביש המנדטורי, כביש זה נסלל בימי השלטון הבריטי כדי לקשר
שתי תחנות משטרת רוכבים מדברית , המשטרה שבכורנוב (ממשית) עם התחנה שבעין
חוצוב (עין חצבה). בסוף מלחמת העצמאות כשנכבשה אילת במבצע עובדה 1949) )
הרחיב חיל ההנדסה של צה"ל את הדרך ושיפר אותה.
כביש זה אורכו 17-כ ק"מ ( יש לנסוע בזהירות הדרך משובשת בקטעים מסוימים).

ראש מעלה העקרבים: ביום 17/03/1954-ה טיפס באיטיות במעלה הכביש המתפתל
אוטובוס "אגד", בשובו מ"חגיגות ים סוף", במלאת חמש שנים לכיבוש אילת במלחמת השחרור.
בעיקול האחרון , בראש מעלה העקרבים נפתחה על האוטובוס אש מידי כנופיית
מסתננים שאנשיה תפסו עמדות מראש מעל לכביש זה. האוטובוס התדרדר לאחור ונתקל בקיר הסלע
שמשמאל לכביש. אחד עשר מנוסעי האוטובוס נהרגו בהם נשים וילדים,
שני נוסעים נוספים נפצעו קשה, ורק שלושה - שנחשבו למתים בעיני התוקפים - לא נפגעו.
אנשי הכנופיה עלו לאוטובוס שנבלם על גיר הסלע והמשיכו לירות מקרוב על הנוסעים
ולא לקחו כלום מחפציהם מה שלימד כי הרצח הזה היה לשם רצח בלבד .
החיפושים אחרי המרצחים (בהם השתתפו חיילי צה"ל , אנשי או"ם , ואף גששים מצבא
ירדן) היו ללא תוצאות.
ארבע עשרה שנה לאחר מיכן 10/11/1968-ב נסגר החשבון , סיור צה"ל נתקל ליד קדש
- ברנע בחוליית מחבלים . במהלך ההיתקלות נהרג סעיד אבן - בנדק, בדווי משבט
עזאזמה - שעמד בראש החוליה שביצעה את הרצח האכזרי במעלה העקרבים.

מראש מעלה העקרבים נרד בדרך העקלקלה היורדת לנחל צין (נצפה על הסלע שמכונה
ה"אריה" או ה"צפרדע" - תלוי בדמיון האישי שלכם). נרד למרגלות המעלה וניסע עד
לרג'ם צפיר - מצדית ששמרה בתקופה הקדומה על הדרך שעלתה בגדה השניה של נחל גוב
(מעלה העקרבים הרומי) . נפנה לכיוון דרום מזרח על סימון השבילים השחור כשני ק"מ
ונעצור לקטע הליכה קצר לעין עקרבים (ואם יהיה זמן לעין צין).

עין עקרבים: מסומן במפה כמעיין אך נדיר למצוא מים במקום , מה שכן נמצא כאן ובשפע זה
חורשת אשלים וינבוט יפה.
נמשיך קילומטר נוסף במורד הנחל נגיע למעיין נוסף שמסומן במפה עין צין וגם מכאן לא תהיה
לנו הגאולה , לפנינו מעיין שיכבה קטן עם מים מרירים מאוד (לא חייבים לשתות)
ומה שמפצה אותנו על מאמץ ההליכה זה נוף הדקלים - עשרות דקלים , שיחי ינבוט ,
קנה, סמר, סוף וצמחים נוספים.

נחזור לרכבים שהשארנו ונעלה חזרה את מעלה העקרבים ובאותה הדרך נחזור
חזרה לכיוון דימונה.