IYS on Facebookצור קשראודות איש טיוליםניווט GPSגלריית תמונותמועדון מטייליםמסלולי טיולמבצעי חבילות חולמבצעים וחבילות טיוליםמחירון טיולי ג'יפים
            מסלולי טיולים

מסלולים נוספים

נחל אלכסנדר

נחל דליות תחתון (מג'רסה)

נחל חזורי

מניצנים הישנה לדיונה הגדולה באשדוד

פארק קנדה מסלול פחות מוכר

המכתש הגדול

רמת הגולן תצפיות סביב לה

רמת הגולן תצפיות סביב לה

מסלול רכבים פרטיים בנקודות תצפית בדרום הגולן

נקודת יציאה : מושב נוב
זמן: לפי החשק ומצב הרוח
ילדים ומבוגרים: כן למסלולי הרכב, לא לתוספת מסלולי ההליכה.
נעליים: נוחות לאחיזה בקרקע
שתייה: כמה שיותר
הערות מיוחדות
רוב הטיול נעשה ברכב כך שלא צריכים לסחוב ציוד. לכן אל תקמצנו במים ובמזון
הערה חשובה במיוחד: בחלק מהטיול המסלול עובר במקביל לשדות מוקשים (מסומנים כולם) לכן יש להשגיח במיוחד על הילדים שלא ירדו מהשביל המסומן.





המשמעות הגיאוגרפית של השם רמה הוא מקום הררי גבוה. רמת הגולן נמצאת בצפון מזרח הארץ, גובהה בדרום כ – 350 מ' מעל פני הים, בצפון מגיע גובה ההרים ל – 1000 מ' ויותר מעל פני הים. הרמה בנויה מגיר וכיסוי בזלת ושטחה הוא 35000 קמ"ר לערך מתוכם 11200 קמ"ר בתחום ישראל .
גבולות הרמה: מצפון נחל סער – החרמון, ממערב עמק החולה וימת כינרת, מדרום בקעת הירמוך, ממזרח נחל הרוקד.

מסלול זה מתייחס לאזור דרום הגולן ומשלב תצפיות עם מסלול רגלי קצר.

יוצאים ממושב נוב. שם המושב הוא כשם עיירה יהודית קדומה הנזכרת בתלמוד בתחום סוסיתא, המושב הוקם ב 1972 ועבר למקומו הנוכחי ב 1973. פניה דרומה אל כביש מספר 98 לכיוון טבריה. נסיעה של כ – 9.3 ק"מ עד הצומת עוברים לכביש 789 ונוסעים ימינה (השילוט לכיוון בני יהודה – טבריה) עוברים את הישובים משני צידי הכביש (בני יהודה, נאות גולן וכו') אחרי 5.5 ק"מ יש שילוט עם הפניה לשמאל למצפה אופיר.



לחץ לגודל מלא
קרן עין גב





לחץ לגודל מלא
מצדית סורית





לחץ לגודל מלא
אתר תותחי נברון


מצפה אופיר הוקם על ידי קק"ל ועל ידי המשפחה כיד זיכרון לאופיר שעל שנפטר בגיל 16 ממחלה קשה.
בצד הדרומי של המצפה תראו סימון שבילים כחול. זה שביל הליכה עם עליה מתונה של כ- 500 מטר הלוך וחזור לאורך המצוק עד למוצבי סקופיה.
מוצבי סקופיה והישוב סקופיה התקיימו במקום עד למלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה התושבים הערביים ברחו לסוריה והבסיס נכבש על ידי צה"ל, במקום נשארו שרידי ביצורים, תעלות קשר ונוף מדהים.
נקודת התצפית של סקופיה היא אחת הנקודות היותר יפות במסלול 'סובב כינרת', בנקודה זו ניתן לצפות מהחרמון בצפון, כולל קצרין, עד להר מירון בצפון מערב, אזור הר חזון ממערב, הר תבור מדרום מערב, וצפון בקעת הירדן. מדרום פנורמה מדהימה של נופים, הרים, ישובים וכינרת במלואה כפי שמצוירת במפה.
לאחר הסיור הרגלי חוזרים בדרך העפר לכביש 789 שאיתו הגענו ופונים שמאלה בכיוון הירידה, 9.4 ק"מ עד לצומת כורסי, ומפגש עם כביש מספר 92. נוסעים עם הפניה שמאלה דרומה בשילוט לכיוון טבריה, עד לצומת מעגן (כ – 15 ק"מ ) בצומת מעגן נפנה שמאלה לכיוון כביש מספר 98 ( שילוט לכיוון חמת גדר).
ממשיכים בכביש המקביל לירמוך מימין לנו ומעליו הקצה של הרי גלעד, בכניסה לחמת גדר( אחרי 6.8 ק"מ ) נפנה בעיקול חד שמאלה ונתחיל לטפס לכיוון דרום רמת הגולן ( עדיין כביש מספר 98).
נעלה בעליות המפותלות בהילוך נמוך ואחרי 2.2 ק"מ נבחין משמאלינו במוצב ישראלי שממוקם על מוצב סורי. ניתן לעלות על הסוללה של המוצב (מדרום) ולערוך תצפית על חמת גדר, צפון הרי גלעד, הירמוך והכפר הירדני אל מוחייבה ( הנחבא)
שימו לב לא לסטות מהשביל עקב מיקוש באזור!
מהתצפית נראה את חמת גדר שנמצאת בבקעה קטנה שאורכה לא עולה על 1500 מ' ורוחבה הממוצע 500 מ' גובהה כ – 150 מ' מתחת לפני הים, הירמוך מקיף אותה משלושה צדדים.
חמת גדר לא מוזכרת במקרא. ציון בספר יהושע מתאר את נחלתו של שבט נפתלי "וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכינרת" ( יהושע י"ט ל"ה), רוב החוקרים סוברים שהכוונה בשם "חמת" לחמי טבריה. בחז"ל הדבר שנוי במחלוקת: "נחלקו ר' יוחנן ורבא. רבי יוחנן אמר חמת זו טבריא ורבא אמר חמת זו חמי –גדר" ( מגילה ו' א).
ר' יהודה הנשיא היה נוהג לבוא לחמת גדר (ירושלמי שבת ז' א) כמו שנאמר: "עולין היינו עם רבי לחמת גדר.".
המיוחד בחמת גדר הם המעיינות החמים שמהווים אמצעי ריפוי לאורך התקופות ומהווים אבן שואבת לאנשים המעוניינים להתרפא או לנפוש.
בחמת גדר נמצאו שרידי בית כנסת ושרידי מרחצאות עתיקים.
מדרום, מהצד השני של הירמוך, נראה את צפון הרי גלעד. נזכר בתושבי יבש גלעד שיצאו בלילה להשיב את גופות שאול ובניו אחרי קרב הגלבוע.
ממשיכים בעליה 1.7 ק"מ פניה שמאלה בשילוט לעין תאופיק. עוברים את המנע בקר (סורגי ברזל שנקבעו לרוחב הכביש ונועדו למנוע מעדרי הבקר לעבור מצד לצד), אחרי 100 מ' יש פניה שמאלה בירידה, השילוט מראה כיוון לפיל בוקס (זכרו את הצומת הזאת אחרי הביקור בפיל בוקס חוזרים לכאן), יורדים כ – 350 מ' בעיקול השביל שמאלה. בסוף העליה יש צומת פניה ימינה (יש שילוט: פיל בוקס) ממשיכים עם השילוט 100 מ' ומגיעים למצפור נגב כנרות, משמאל עמדת הפיל בוקס.
ה'פיל בוקס' זו עמדה של הצבא הבריטי הצופה על דרום הכינרת ועל צפון בקעת הירדן, היא הייתה חלק ממערך ההגנה שנבנה ע"י הבריטים במהלך מלחמת העולם השנייה כנגד צבאות גרמניה וצרפת (בזמן ממשלת וישי). עד מלחמת ששת הימים שימשה העמדה את הצבא הסורי לירי על חברי הקיבוצים תל קציר, מסדה ושער הגולן שעיבדו את השדות בעמק שמתחתיה.
לאחר שגמענו מלא העין נוף, חוזרים לצומת הראשונה שממנה באנו, פונים שמאלה לכיוון חניון מבוא חמה ועין עקוב ואחרי 100 מטר נוספים יש פניה ימינה לחניון.
חניון מבוא חמה - עין עקוב נבנה ע"י קק"ל בסיוע תרומות של אנשים מחו"ל בחניון חורש נטוע, במת אבן גדולה, מעין (עין עקוב) שמימיו זורמים במורד הגבעה בתעלות, עצי תמר ואקליפטוס, גשרון עץ, ולמעלה שולחנות לפיקניק.
המקום יפה, והנופים הנשקפים ממנו מדהימים. בכיוון מערב ודרום מערב רואים את טבריה וצפון עמק הירדן. (ביום של ראות טובה ניתן לראות עד הר תבור).
בעלי הכושר הגופני והספורטאים ביננו יכולים לרדת בשביל המקביל לזרימת המים (מעץ האיקליפטוס שתחתיו גשרון העץ), כלפי מטה לכיוון מתקן צבאי נטוש, ששמו "אתר הנברונים".
יש לרדת בזהירות כי הירידה מעט תלולה. בדרך נפגוש את שיחי הפטל ואת הקנה (קנה ולא קנה סוף) המתאפיינים בגדילה לגובה מעל גדת ערוץ המים.
לסיפור אתר נברונים הצבאי יש מספר גרסאות, אציין את הידועות לי, ועד שלא תפורסם גרסה רשמית של צה"ל, בעצם לא נדע בוודאות מה הגרסה הנכונה.
בתקופת ימי ההתשה שאחרי מלחמת ששת הימים, אש"ף המתמקם בירדן (של לפני ספטמבר השחור) מבצע פעילות נגד אזרחי ישראל לאורך כל הקו עם ירדן. ישראל מתגוננת כמיטב יכולתה, והגבול בין ישראל לבין הממלכה האשמית (ירדן) מתחמם, מתקיימות עשרות תקריות אש בגבול. בשלב מסוים מחליטים בישראל להביא תותחי צי (תותחים עם קוטר גדול ויכולת ירי למרחוק) ומקימים את המתקן במקום זה. המטרה: להפגיז בעומק ירדן.
מכאן מתחילים ההבדלים בגרסאות. הגרסה הראשונה אומרת שזו הייתה תוכנית, ואמנם הקימו את המבנה אך התותחים מעולם לא הגיעו.
גרסה שנייה אומרת שהקימו מבנה הביאו תותחים ולא ירו.
גרסה שלישית גורסת שאכן הקימו מבנה, הביאו תותחים וגם ירו.
לא משנה איזו מהגרסאות נכונה אבל הסיפור מעניין והמקום קיים, לנו יש אפשרות לראות את המוצב מקרוב. כשתכנסו, שימו לב למסילות על הרצפה שנועדו לתנועה של התותח, לדלת הברזל הכבדה מדרום שנפתחת לפני הירי, ולמערכת פתחי האוורור משני צידי החדר המרכזי, שנועדו לגזים הנפלטים מהתותח עם ביצוע פעולת הירי.

חוזרים עם הרכבים באותה דרך שירדנו, הפעם מדובר בעליה.
עד למפגש עם כביש 98, פונים שמאלה (צפון).
מי שהתעייף ומעונין לסיים את הטיול ימשיך ישר כ–20 ק"מ ויגיע חזרה לנקודת המוצא, הישוב נוב. למי שנשאר כוח ורצון יכול להמשיך בנסיעה ולראות לאחר מספר ק"מ מימין כניסה (שילוט במקום) למצפה לשלום, תצפית נוספת שמתחתיה שרידי כפר חרוב מתקופת המשנה.